גלגוליו של שם - מאום אל קנטיר לעין קשתות

אום אל קנטיר או אום אל קנאטיר?

רבים מכירים את האתר שאנו קוראים לו היום 'עין קשתות' בשם 'אום אל קנאטיר' או 'אום אל קנטיר'. מדוע דווקא שם זה היה שגור בפיהם של רבים? האם זה היה שם המקום גם בימי קדם? ומה הקשר בינו לבין המילה קשת?

שמות הישובים הקדומים בארץ ישראל השתמרו עד ימנו בעיקר אודות לתושביה הערביים של הארץ ששמעו מאבותיהם את שם המקום ושימרו אותו, כך לדוגמא שימר שם הכפר הערבי ביסאן את שמה של העיר העתיקה בית שאן והכפר הערבי עין שמס שימר את שמה של בית שמש המקראית.

ההתיישבות היהודית הקדומה בגולן התרכזה במרכז הרמה, בין אזור קצרין לחספין . באזור זה התגלו כ-30 בתי כנסת קדומים, רובם בני התקופה הביזנטית.  מה היו שמותיהם של הכפרים היהודים הקדומים? תנאי יסודי לשימור שמות קדומים הינו התיישבות רציפה במקום לאורך הדורות. במרכז הגולן לא הייתה התיישבות של ממש במשך מאות שנים- מרעידת האדמה העזה שהחריבה את הכפרים הקדומים במאה ה-8 לספירה ועד המאה ה-13 לספירה. השמות הקדומים הלכו לאיבוד וצללו אל תהום הנשייה. שמותיהם של הכפרים היהודים הקדומים קיבלו שמות ערביים בידי תושבי האזור החל מהמאה ה-19 וכך ניתן למצוא בית כנסת ב'קצרין' שפירושו בערבית מצודה או מבצר, בתי כנסת עם השמות-אחמדיה, עסליה, דבייה -כולם שמות ערביים. אפילו השם יהודייה-שם של נחל מטוייל ושל חורבה יהודית קדומה, הוא שם ערבי שניתן על ידי תושבי המקום. אלו הניחו שהחורבות שהם רואים לנגד עיניהם הן עתיקות, עוד מימי היהודים.

מדוע ניטשו הכפרים במרכז הגולן? הישובים היהודים הקדומים בגולן התפרנסו מגידול זית ומהפקת שמן וייצואו לאזור סוריה של היום. הבחירה בענף חקלאי זה נבעה מן העובדה שבמרכז הגולן הקרקע טרשית ואינה מתאימה לגידולים אחרים, לעומת זאת בדרום הגולן הקרקע נוחה יותר לחקלאות ומתאימה למגוון גידולים חקלאיים. בדרום הגולן הישובים שחרבו ברעידת האדמה העזה שארעה במאה ה-8 לספירה השתקמו עד מהרה והאזור לא נינטש. שמות הכפרים בדרום הגולן עברו מאב לבן והשתמרו עד ימנו, כך ניתן למצוא במקורות את השמות נוב, כפר חרוב וצמח, שמות שהשתמרו והם בשימוש עד ימנו אלו (תוספתא שביעית).

פתח בית הכנסת, תמונה מספרם של קוהל וואצינגר

קשתות המעיין, תמונה מספרם של קוהל וואצינגר

איך הפך שם המקום מאום אל קנטיר לעין קשתות?

בית הכנסת בעין קשתות התגלה בשלהי המאה ה-19 בידי התייר הסקוטי לורנס אוליפנט. בימיו של אוליפנט כינו הבדויים תושבי האזור את המעיין הסמוך לבית הכנסת בשם 'אום אל קנטיר' שפירושו 'מקום הקשתות'. את הכינוי הצמידו הבדויים למעיין בגלל קשתות האבן המרשימות שנבנו על המעיין בתקופה הרומית.

בהיותו שר התיירות (שנת 2001), הניע רחבעם זאבי (גנדי) את התחלת החפירה בבית הכנסת העתיק. זמן קצר לאחר מכן נרצח בידי מחבלים בירושלים. מתוך הוקרה לפועלו הוצמד השם 'קשתות רחבעם' לאתר. שם זה לא אושר על ידי ועדת השמות הממשלתית שבחרה בשם העברי 'עין קשתות', על שם קשתות המעיין הייחודיות לאתר.

מה באשר לשמו הקדום של הכפר? השם אום אל קנטיר הוא כאמור שם ערבי מודרני יחסית ואיננו יודעים מה היה שמו של הכפר הקדום

אום אל קנטיר - מסלול

בביקורכם תגלו בעין קשתות או כפי שהכרתם את השם בעבר, אום אל קאנטיר מרכז מבקרים בו סרט המסביר על המקום. תוכלו לבקר במעיין שעל שמו קראו הבדואים למקום. וגם במתחם אום אל קנטיר בית הכנסת עתיק ומרשים שקומם ושוקם בטכנולוגיה ייחודית. חוויה שאסור לפספס.

גלילה לראש העמוד