אום אל קנאטיר לעין קשתות - גלגוליו של שם

רבים מכירים את האתר שאנו קוראים לו היום 'עין קשתות' בשם 'אום אל קנאטיר' או 'אום אל קנטיר'. מדוע דווקא שם זה היה שגור בפיהם של רבים? האם זה היה שם המקום גם בימי קדם? ומה הקשר בינו לבין המילה קשת?

שמות הישובים הקדומים בארץ ישראל השתמרו עד ימנו בעיקר אודות לתושביה הערביים של הארץ ששמעו מאבותיהם את שם המקום ושימרו אותו, כך לדוגמא שימר שם הכפר הערבי ביסאן את שמה של העיר העתיקה בית שאן והכפר הערבי עין שמס שימר את שמה של בית שמש המקראית.

ההתיישבות היהודית הקדומה בגולן התרכזה במרכז הרמה, בין אזור קצרין לחספין . באזור זה התגלו כ-30 בתי כנסת קדומים, רובם בני התקופה הביזנטית.  מה היו שמותיהם של הכפרים היהודים הקדומים? תנאי יסודי לשימור שמות קדומים הינו התיישבות רציפה במקום לאורך הדורות. במרכז הגולן לא הייתה התיישבות של ממש במשך מאות שנים- מרעידת האדמה העזה שהחריבה את הכפרים הקדומים במאה ה-8 לספירה ועד המאה ה-13 לספירה. השמות הקדומים הלכו לאיבוד וצללו אל תהום הנשייה. שמותיהם של הכפרים היהודים הקדומים קיבלו שמות ערביים בידי תושבי האזור החל מהמאה ה-19 וכך ניתן למצוא בית כנסת ב'קצרין' שפירושו בערבית מצודה או מבצר, בתי כנסת עם השמות-אחמדיה, עסליה, דבייה -כולם שמות ערביים. אפילו השם יהודייה-שם של נחל מטוייל ושל חורבה יהודית קדומה, הוא שם ערבי שניתן על ידי תושבי המקום. אלו הניחו שהחורבות שהם רואים לנגד עיניהם הן עתיקות, עוד מימי היהודים.

מדוע ניטשו הכפרים במרכז הגולן? הישובים היהודים הקדומים בגולן התפרנסו מגידול זית ומהפקת שמן וייצואו לאזור סוריה של היום. הבחירה בענף חקלאי זה נבעה מן העובדה שבמרכז הגולן הקרקע טרשית ואינה מתאימה לגידולים אחרים, לעומת זאת בדרום הגולן הקרקע נוחה יותר לחקלאות ומתאימה למגוון גידולים חקלאיים. בדרום הגולן הישובים שחרבו ברעידת האדמה העזה שארעה במאה ה-8 לספירה השתקמו עד מהרה והאזור לא נינטש. שמות הכפרים בדרום הגולן עברו מאב לבן והשתמרו עד ימנו, כך ניתן למצוא במקורות את השמות נוב, כפר חרוב וצמח, שמות שהשתמרו והם בשימוש עד ימנו אלו (תוספתא שביעית).